הסוכנות לביטחון לאומי
  | |
 | |
| מפקדת סוכנות ה-NSA בפורט מיד, מרילנד (1986) | |
| החותמת הרשמית של NSA | |
| ”מגינים על האומה, מבטיחים את העתיד” | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תחום שיפוט |
ארצות הברית  |
| משרד אחראי | משרד ההגנה האמריקאי |
| סוכנות אם | מחלקת ההגנה של ארצות הברית |
| סוכנות בת |
NSA Scientific Advisory Board |
| תאריך הקמה | 4 בנובמבר 1952 |
| סוכנות קודמת | AFSA (סוכנות הביטחון הצבאית, 1949-1952) |
| ראש | גנרל ג'ושוע ראד |
| מטה מרכזי | פורט מיד שבמרילנד, ארצות הברית (39°6′32″N 76°46′17″W / 39.10889°N 76.77139°W) |
| עובדים | 30,000 (2012) |
| תקציב | +10 מיליארד דולר אמריקני (הערכה) |
| הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי | |
 | |
  | |
הסוכנות לביטחון לאומי (באנגלית: National Security Agency, או בראשי תיבות: NSA) היא סוכנות ביון ממשלתית של ארצות הברית, האחראית על מודיעין אותות (Sigint – Signal Intelligence), הפועלת תחת מחלקת ההגנה ומדווח במקביל למנהל המודיעין הלאומי. הסוכנות אחראית על תחום מודיעין האותות (SIGINT), הכולל ניטור גלובלי, מעקב אחר אותות אלקטרוניים, איסופם ועיבודם, וכן מעקב אחר תקשורת זרה עבור צורכי מודיעין חוץ וביון נגדי. לצד זאת, הסוכנות אמונה על הגנת דרכי התקשורת ומערכות המידע הממשלתיות של ארצות הברית מפני חדירה זרה ולוחמת רשת, ועוסקת בפיתוח דרכי הצפנה ואותות מתקדמות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-NSA הוקם על בסיס AFSA – סוכנות הביטחון של הכוחות המזוינים, שהוקמה ב-20 במאי 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה כארגון של מחלקת ההגנה בפיקוד המטות המשולבים, המופקד על מודיעין אלקטרוני ומודיעין אותות ותיאום מבצעי פיצוח צפנים עם יחידות צבא אחרות. אולם לסוכנות לא הייתה השפעה רבה עד להקמת ה-NSA באופן רשמי בנובמבר 1952.[1]
מטה ה־NSA נמצא בפורט מיד שבמרילנד, כ־6 מיילים צפונה מוושינגטון. תמונות מראות כי יש כ־18,000 מקומות חנייה באתר, אך רוב הסברות טוענות שכוח העבודה של ה־NSA הוא בסביבות פי 2 ממספר זה.
ראש הסוכנות לביטחון לאומי ממרץ 2026 הוא הגנרל ג'ושוע ראד. ראשי הסוכנות הם בדרך כלל גנרלים או אדמירלים.
החל משנת 1968 הסוכנות מפעילה מרכז המבצעים לביטחון לאומי.
ב-2017 נחשפה לציבור פרשיית דליפת מידע קריטית מה-NSA שהובילה לדליפת כלים ושיטות של הסוכנות שפגעה באופן מהותי ביכולת האיסוף של הסוכנות. לפי ההערכות, כלים אלו הגיעו לידם של The Shadow Brokers ונוצלו למתקפות סייבר.[2]
לאחר פיגועי 11 בספטמבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיגועי 11 בספטמבר היוו נקודת מפנה. חודש וחצי לאחר אירוע הטרור נחקק חוק הפטריוט שאפשר מעקב, איסוף נתונים והאזנות סתר לשיחות טלפון של אזרחים בארצות הברית. בהמשך, במסגרת תוכנית פריזמה, הוחלט שהמידע שעובר בשרתי מיקרוסופט, יאהו, גוגל, פייסבוק, יוטיוב, סקייפ ואפל יימסר לסוכנות, כלומר לשלטונות ארצות הברית.[3]
בשנת 2014 נחשף שהסוכנות מנצלת תוכנת Dishfire לאיסוף מאות מיליוני הודעות טקסט מדי יום בכל העולם.
ריגול אחר מנהיגי האיחוד האירופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2021 לפי תחקיר של הרדיו הציבורי של דנמרק ושל כלי תקשורת אירופיים אחרים פורסם כי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) השתמשה בכבלי האינטרנט התת-ימיים של דנמרק כדי לאסוף מידע על בכירים בגרמניה, צרפת, שוודיה ונורווגיה בין השנים 2012-2014. במחלקת המדינה האמריקנית ובסוכנות המודיעין הדנית סירבו להתייחס לדיווחים.[4]
במסגרת הפרסום דווח ה-NSA קיבל גישה להודעות טקסט, שיחות טלפון ותעבורת אינטרנט כולל חיפושים, צ'טים ושירותי מסרים - כולל אלה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שר החוץ דאז פרנק וולטר שטיינמאייר ומנהיג האופוזיציה דאז פר שטיינברוק.[4]
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2013 פרסם העיתון הצרפתי "לה מונד" כי ה-NSA נקט פעולות ריגול אחר הנציגויות הדיפלומטיות של צרפת בארצות הברית - המשלחת הצרפתית באו"ם בניו יורק והשגרירות בוושינגטון. המסמכים מפרטים את השימוש הנרחב שעושה ה-NSA במכשירי ציתות אלקטרוניים כדי לרגל אחר הנעשה בנציגויות של צרפת באו"ם בניו יורק ובוושינגטון.
ביוני 2015 חשף אתר "ויקיליקס" כי ה-NSA ריגלה אחר שלושה נשיאי צרפת: ז'אק שיראק, ניקולא סרקוזי ופרנסואה הולנד.[5] הגילויים, שפורסמו לראשונה באתר הצרפתי Mediapart, התבססו על מסמכי מודיעין סודיים שהראו כי המעקב התקיים בין השנים 2006 למאי 2012.[5] המעקב אחר שיראק נמשך לאורך כהונתו בין 1995 ל-2007, אחר סרקוזי בין 2007 ל-2012, ואילו הולנד היה תחת מעקב החל משנת 2012.[5] המסמכים שנחשפו כללו את מספרי הטלפון הסלולריים הישירים של הנשיאים ושל פקידים בכירים בארמון האליזה, וכן סיכומים של שיחות רגישות בנושאי המשבר הפיננסי העולמי, משבר החוב היווני ומערכת היחסים בין ממשל הולנד לממשלתה של אנגלה מרקל בגרמניה.[5]
שירות האיסוף המיוחד (SCS)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-NSA מפעילה יחד עם ה-CIA יחידה חסויה בשם "השירות לאיסוף מיוחד" (Special Collection Service).[6][7] יחידה זו פועלת בכ-80 אתרים ברחבי העולם, מתוכם כעשרה באירופה, בערים מרכזיות כמו פריז, מדריד, רומא, פראג וז'נבה.[6][7] צוותי היחידה פועלים באופן סמוי מתוך שגרירויות וקונסוליות אמריקניות תחת חסינות דיפלומטית, ומשתמשים בציוד משוכלל ליירוט כל סוגי התקשורת האלקטרונית, כולל אותות סלולריים, רשתות אלחוטיות ותקשורת לוויינית.[6] מתקני הריגול ממוקמים לרוב בקומות העליונות או על גגות המבנים ומוסתרים מאחורי קירות אטומים העשויים מחומרים מיוחדים המאפשרים מעבר גלי רדיו תוך הסתרת האנטנות.[6][7]
הסוכנות בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כגוף ההצפנה העיקרי של ארצות הברית, הסוכנות היוותה השראה לסרטי קולנוע וספרים רבים.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדמות הראשית בספרו של טום קלנסי "סערה אדומה עולה", הגיבור הראשי רוברט טולנד הוא אנליסט NSA המתמחה במודיעין אותות. הארגון גם משחק תפקיד עיקרי בעלילת הספר "שן הנמר". סדרת ספרי תא ספלינטר מתרכזת אף היא בסוכנות NSA ואגף פיקטיבי בו בשם "אשלון השלישית".
- בשנת 1998 פרסם הסופר דן בראון את המותחן "מבצר דיגיטלי", שעלילתו נסובה סביב ארגון זה, כשהמוטו המרכזי שלו הוא "מי ישמור על השומרים".
- בשנת 2002 פרסם הסופר החרדי נחמן גרשונוביץ סדרת ספרים בשם "פתח מילוט" הכוללת שלושה חלקים: 'תופת', 'הישרדות' ו'הפאזל' (א' וב'). בעלילת הסדרה מתוארת ה'מחלקה לטלקומוניקציה ביטחונית' ב-NSA.
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קונספירציה הדרגתית" מ-2009 מגולל את קורותיה של מערכת מחשב של ה-NSA שיוצאת משליטה.
- "קוד פרוץ" מ-1998 מגולל את ניסיונותיו של ה-NSA למנוע את חשיפתו של צופן ממשלתי חשאי.
- "מת לחיות 4.0" מ-2007 מתמקד בחבלה במערכת המחשוב, שמאתגרת את ה-NSA.
- אחד מהנבלים בסרט "למות ביום אחר" מ-2002 הוא סוכן NSA.
ראשי הסוכנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראלף קאנין (נובמבר 1952 – נובמבר 1956)
- ג'ון סמפורד (1956 – נובמבר 1960)
- לורנס פרוסט (1960 – ינואר 1962)
- גורדון בלייק (ינואר 1962 – יוני 1965)
- מרשל קרטר (1965 – אוגוסט 1969)
- נויל גיילור (1969 – 1972)
- סמואל פיליפס (אוגוסט 1972 – אוגוסט 1973)
- לו אלן הבן (1973–1977)
- רוברט ריי אינמן (1977 – אפריל 1981)
- לינקולן פורר (1981 – מאי 1985)
- ויליאם אודום (1985–1988)
- ויליאם סטודמן (1988–1992)
- ג'ון מק'קונל (1992–1996)
- קנת מיניהאן (1996–1999)
- מייקל היידן (מרץ 1999 – 2005)
- קית ב. אלכסנדר (2005–2014)
- מייקל ס. רוג'רס (2014–2018)
- פול נקאסוני (מאי 2018 – פברואר 2024)
- טימותי יו (פברואר 2024 – אפריל 2025)
- ויליאם הרטמן (ממלא מקום מאפריל 2025)
- ג'ושוע ראד (ממרץ 2026)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הסוכנות לביטחון לאומי (באנגלית)
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית פייסבוק
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית X (טוויטר)
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית LinkedIn
הסוכנות לביטחון לאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
הסוכנות לביטחון לאומי, ברשת החברתית Goodreads- אתר ה־NSA
- יונתן יעקבזון, לעולם לא תצעדו לבד, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2014
- אוריה כנף, "הצצה נדירה לאחד המקומות החשאיים ביותר באמריקה", באתר וואלה, 16 בדצמבר 2013
שופט בארה"ב פסק כי תוכניות ה-NSA "ככל הנראה אינן חוקתיות", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013- עומר כביר, ה-NSA יכול גם להקשיב לכל שיחות הסלולר שלכם, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2013
- הסוכנות לביטחון לאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Fight for Survival בתוך Mathew M Aid, The Seret Sentry: The Untold History of the National Security Agency, Bloomsbury Press, 2009
- ↑ גלי פיאלקוב, דיווח: ה-NSA סבל מפריצה "גדולה יותר מסנואודן", באתר "אנשים ומחשבים", 14 בנובמבר 2017
- ↑ רועי צזנה, הדרך לחוסר פרטיות רצופה כוונות טובות, בתוך: השולטים בעתיד, ירושלים: כנרת, 2017
- 1 2 אחרי תחקיר הריגול: אירופה דורשת תשובות מארה"ב ודנמרק, באתר וואלה, 1 ביוני 2021
- 1 2 3 4 ויקיליקס: ארה"ב ריגלה אחרי שלושת נשיאי צרפת האחרונים, באתר www.maariv.co.il, 2015
- 1 2 3 4 "כך נראה מתקן הריגול של ארה"ב בברלין", באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
- 1 2 3 הגנה לישראל, מה מסתתר מאחורי ה"קופסא"? | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, 2014-12-06
| קהילת המודיעין האמריקאית | ||
|---|---|---|
| מחלקת המלחמה | DIA (מודיעין צבאי) • NSA (מודיעין אותות) • ONI (ביון ימי) • משרד הסיור הלאומי (ביון לוויינים) • הסוכנות הלאומית למודיעין חזותי וגאוגרפי (מיפוי מדיעיני) • חיל האוויר ה-16 של ארצות הברית (מודיעין אווירי) • משרד מודיעין חיל-הנחתים • משרד מודיעין הצבא • מודיעין משמר החופים • המרכז הלאומי למודיעין חלל (מודיעין חלל) | 
|
| סוכנויות במחלקות הקבינט הפדרליות | לשכת החקירות הפדרלית (FBI) • משרד DEA למודיעין לביטחון לאומי (ONSI) • הלשכה למודיעין ומחקר (INR) • המשרד למודיעין ומודיעין נגדי (OICI) • משרד המודיעין והניתוח (I&A) • משרד המודיעין והאנליזה (OIA) | |
| משרד ראש המודיעין הלאומי | המרכז הלאומי למלחמה בטרור • המרכז הלאומי למלחמה בהפצת נשק להשמדה המונית וביו-ביטחון • המרכז הלאומי לביון-נגדי וביטחון • מרכז אינטגרציה לאיומי סייבר • התקציר היומי לנשיא | |
| משרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית | היועץ לביטחון לאומי • היועץ לביטחון המולדת • המועצה לביטחון לאומי • המועצה לביטחון מולדת | |
| פיקוח ובקרה | ועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית • ועדת המודיעין של בית הנבחרים של ארצות הברית | |
